מאמרים

דרוש מקצוען, מנוסה, עם ברק בעיניים, בעל כושר ביטוי בעברית ובאנגלית, אופטימי ללא תקנה, יצירתי ורעב להצלחה". כל מי שפתח פעם לוח דרושים נתקל במודעה דומה, בנוסח זה או אחר, המנסה לצוד מועמדים פוטנציאליים שיוכלו לגייס כספים למען עמותות או מלכ"רים (מוסד ללא כוונת רווח). מאות נענים לכל מודעה. לאחר מיון נבחר מתוכם "הזוכה המאושר" (לרב מדובר ב"זוכה מאושרת"), אשר אמור לחזק את הבסיס הכלכלי של העמותה.

למרות המיון היסודי, רב גייסי הכספים שורדים בתפקידם שנים בודדות, עובדה הגורמת לכך שעמותות רבות נמצאות בחיפוש תמידי של גייסים חדשים. מהן הסיבות לנטישה של מקצוע כה מבוקש?

כדי להבין טוב יותר מה מבריח את הגייסים כדאי להסתכל על ארה"ב. שם למשל, ההנהלה הציבורית של העמותה מעורבת מאוד בגיוס הכספים. האמריקאים מאמינים בדוגמה אישית, ועל כן חברי הועד המנהל תורמים מכספם הפרטי לארגון ומגייסים תרומות מחבריהם. המנהלים מעורבים בתהליך בצורה ישירה ואקטיבית.

בישראל, לעומת זאת, גייס הכספים אינו זוכה לסיוע מצד ההנהלה ונותר מיותם ומתוסכל. הוא נדרש להצליח, אולם אינו מתוגמל בהתאם או נהנה מתמיכה. בניגוד לעמיתו האמריקאי, אין מי שיפתח לו דלתות, יחבר אותו לאנשים אמידים או יקצר לו את הדרך בפנייה לחברות ולעסקים. בצר לו, גייס הכספים הישראלי יושב וכותב מכתבים לקרנות, מוסדות וחברות ומקווה שאלו ייענו בחיוב לפניותיו. תקוות אלה מתבדות לרב, שכן גיוס כספים נעשה בעיקר הודות לקשרים.

לא רק שהגייס נזרק למים ללא גלגל הצלה, הוא מוצא את עצמו מתחרה בעשרות טובעים כמוהו. הפילנתרופיה בישראל השתנתה בשנים האחרונות וכיום, בניגוד לשנים עברו, צפוף מאוד בזירה ורבים מתחרים על הפנייה לקרנות, מוסדות, עסקים ואנשים אמידים.

סיבה נוספת המקשה על הישרדות ארוכת-טווח במקצוע היא האופי המחזורי של העבודה. כל חודש וכל שנה מתחילה עבודתו של גייס הכספים מחדש. לרב אין לו תקציב מובטח או מקורות תקציביים קבועים. לכן הוא נאלץ לפנות למשרדי הממשלה ולקרנות שוב ושוב, גם אם אלה תרמו לו בשנה קודמת. זו מלאכה קשה וסיזיפית ולא פשוט לבצעה לאורך שנים. בגלל קשיים יומיומיים הנהלות העמותות לא מתפנות לשמור רזרבות או לגייס כסף לקרנות צמיתות שפירותיהן ישמשו אותן בטווח הארוך, והמרוץ להשגת כסף הוא מחודש לחודש ומשנה לשנה.

ואם זה לא מספיק, בשוק של היום רב הפניות למענקים ולתרומות נענות בשלילה. לעובדה זו משמעות פסיכולוגית. מדובר בתחושת דחייה לא קלה, שקשה לתארה למי שלא חווה אותה. גייס כספים מוצלח לעולם לא מוותר. "לא, פירושו אולי ואולי, פירושו כן" – כך אומרים בעלי המקצוע. אך גייס הכספים בישראל סופג את שפע "סטירות הלחי" לבדו. אין בארץ ארגון של גייסי כספים, קבוצות דיון ותמיכה, חילופי ידע, או הכשרה מקצועית רצינית לאורך זמן. כמו כן, אין מידע רשמי ומלא על קרנות הפועלות בישראל, על נתינה של עסקים ואפילו לא על עושרם של אמידי הארץ. הקרנות מתנהלות כסוכנויות של המוסד, כספיהן מרוכזים לרב בחו"ל וקשה לדעת עליהן פרטים. מידע על עושרם של אנשים בארץ ניתן במשורה במדורי הכלכלה והרכילות.

בעיה משמעותית נוספת נובעת מהפער בין הגייס, המגיע לרב מהמעמד הבינוני-גבוה, לתורמים העשירים שמולם הוא אמור לעבוד. רב הכסף לעמותות ניתן מתורמים פרטיים (כ-75% בארה"ב בשנת 2004). כאמור, לגייס הכספים הישראלי אין פותחי דלתות והעשירים נראים בעיניו מרוחקים ומאיימים.

לגייסי הכספים בישראל, אין זמן. הם רוצים להצליח ומהר והצלחתם מדידה מאוד מול הנהלת העמותה הדוחקת בהם. במציאות זו הם מקבלים החלטות לא מקצועיות, מנועים מלהשקיע בתורמים ולטפחם לאורך זמן ומתפתים לפנות למקורות שנראים קלים ומהירים. גיוס כסף מצוואות למשל, דבר שמצריך סבלנות לאורך שנים רבות, כמעט אינו רווח בקרב העמותות.

בנוסף, תרבות הנתינה בישראל עדיין בחיתוליה. אין עדיין מספיק עידוד לאנשים ולחברות לתרום לקהילה ורק כ-3,000 עמותות זכאיות לתת פטור חלקי ממס לתורמים בגובה 35%. אין גוף מרכזי שמעודד ומחנך את האזרחים לתרום ולפקח על תרומותיהם או קמפיינים מרוכזים להתרמה. כל עמותה פועלת לבדה, לרב ביריבות עם עמותה דומה.

כל הבעיות הללו מתחדדות ומתעצמות על רקע השכר. אם המועמד מגיע מהמגזר העסקי (מתחום השיווק למשל), שכרו נמוך יחסית. משכורת גייס הכספים נמוכה לרב משכר מנהל העמותה ונעה בממוצע בין 7,000 ₪ עד 14,000 ₪ ברוטו.

גייס הכספים נאלץ לנווט לבדו בין שלל הקרנות והתורמים, ללא הכשרה מתאימה או תגמול כספי. אין זה מקרי, לפיכך, שרב גייסי הכספים נוטשים את הספינה שנים מעטות לאחר גיוסם. אלה שנכוו מהמקצוע התובעני, לרב אינם מוכנים לעבור לעמותה אחרת ובמקרה הטוב יצפו לקידום בניהול העמותה. באופן אירוני, גם שם הם יעסקו לרב בגיוס כספים.

פתרון חלקי למצוקת גייסי הכספים הוא מעורבות פעילה מצד הנהלת ועובדי העמותה. התנאי להצלחת מלאכת גיוס הכספים הוא שאיש המקצוע לא ירגיש בודד ויפעל לבדו. תוצאות טובות בגיוס כספים עשויות להגיע רק אחרי שנים של השקעה ועבודה.

תחלופה בגיוס הכספים תפגע בסופו של דבר בארגון. לפיכך להנהלת העמותה אינטרס מובהק לחזק את ידיו של איש המקצוע ולראות בו כמנצח על תזמורת גדולה בסימפוניה הנצחית של איסוף הכסף.

צירוף חברים לעמותה ובקשת דמי חבר, יש להם יתרונות רבים. העמותה זוכה במאות, אולי אלפי אנשים המזדהים עם מטרותיה. אלה משלמים דמי חבר המהווים הכנסה שוטפת שנתית לעמותה ומסייעים לה בדרכים נוספות. למעט עמותות בישראל יש אגודות ידידים או חברים. אנשי העמותות חוששים מהנטל בגיוס החברים ומהצורך בטיפוח שלהם לאורך כל השנה. כאשר מגייסים חברים לעמותה , יש להציע להם "חבילת הטבות" – אוסף של מחוות, אשר יעמיק את הקשרים עם העמותה ופעילותה. מחוות לדוגמה הן: משלוח עלון מידע כל מס' חודשים, השתתפות בסדרת הרצאות הרלוונטיות לנושאי העמותה, אימוץ פרויקטים או נושאים אחרים, השתתפות בסיורים וביקורים בפרויקטים, מפגש עם אנשי שם שהעמותה מגייסת, הזמנות לאירועים מטעם העמותה ועוד. חברי העמותה חייבים להרגיש כל הזמן, שהם חלק מפעילות הארגון והם מחויבים לו.

לפניכם אוסף של טיפים ורעיונות כיצד אפשר לגייס ידידים לעמותה:

"חבר מביא חבר" - אנשים המעורבים בארגון יתבקשו להביא חבר אחד נוסף לארגון. כל אחד יביא רק חבר אחד, אחרי שיחה אישית בינו לבין מנהל הארגון או האחראי על הקמפיין. זה כולל עובדים, ספקים, אנשי הנהלה, מקבלי שירותים למיניהם, תורמים ועוד.

דוכן התרמה – הדוכן חייב להיות מכובד, במקום הומה אדם. יש לעצבו בצורה יוצאת דופן, עם שילוט ברור ומזמין. חשוב להכין מתנות סמליות למצטרפים לארגון, שתינתנה עם ההרשמה (זה מעלה באופן משמעותי את אחוז ההיענות).

מדורי "קוראים כותבים" בעיתונות – במידה ונתקלים במאמר הקרוב לשליחות של ארגונכם, שלחו מכתב לכותב ונסו לעניין אותו בהצטרפות לעמותה. מתאים בעיקר לעמותות בעלות נטייה פוליטית או חברתית מובהקת.

טלמרקטינג קהילתי – צלצלו לרשימה של תורמים בסביבת מקום העמותה. יש יתרון גדול לספר לאנשים שאתם נמצאים בסביבתם הקרובה ומבקשים את הצטרפותם לעמותה.

הפקת אירוע לגיוס כספים – זו דרך בטוחה לגיוס חברים לעמותה. תכננו אירוע עם תוכן מעניין ומושך. 3 חודשים מינימום נדרשים על מנת להכין אירוע בהשתתפות מאות אנשים. אם האירוע אכן יהיה מוצלח, רב משתתפיו יהפכו לידידי העמותה וחבריה.

פרסום על בסיס מקום פנוי בעיתונות – רב העיתונים, בעיקר מקומונים, מוכנים לתת לעמותות שטחי פרסום חינם על בסיס מקום פנוי. נצלו זאת ופרסמו מודעה אטרקטיבית חינם, בה תבקשו מהקוראים להיות ידידי העמותה.

אתר אינטרנט – אתר האינטרנט של העמותה חייב לאפשר לגולש בו להצטרף ולתמוך בעמותה. בקשו מהמצטרפים סכום חודשי נמוך, העדיפו שיעשו הוראת קבע. תשלום נמוך (10 ש"ח לחודש), עשוי להביא לכם יותר תומכים. הוראת קבע בסכום נמוך אינה מזמינה ביטול בעתיד והיא יכולה להימשך שנים.

פרסום בספר – בקשו מהוצאת ספרים להדפיס עמוד קצר על העמותה בסוף ספר שעוסק בנושא קרוב למטרותיכם. התחברו לנושאי הספר ובקשו מהקוראים להצטרף לעמותה אם הם אכן מזדהים עם תוכן הספר.

חלוקת חומר על העמותה באירועים – חלקו חומר על העמותה בכנסים/ימי עיון/הופעות אומנים/הצגות ועוד, בעיקר כאשר תוכן האירוע קרוב לשליחות העמותה. עשו את זה בצורה מכובדת. מחלקי החומר חייבים להתלבש בצורה מכובדת ולהיות מצוידים במסמכי העמותה ובחומר פרסומי.

חוגי בית – זמנו מפגש בביתו של אחד מאוהדי העמותה, אליו תזמינו את חבריו וידידיו. הכינו תכנית קצרה בת כ-40 דקות. התכנית יכולה לכלול סרט קצר, ברכות, הרצאה מקצועית מעניינת על אחד מנושאי העמותה או סקירה של כמה פרויקטים. בסיום הערב תנו מעטפות לאנשים ובקשו מהם במקום להצטרף לעמותה.

פעילות במוסדות אקדמיים – פנו למוסדות אקדמיה ונסו לעודד את הסטודנטים בקמפיין לעמותה. סטודנטים לאומנויות בהפקת חומרי פרסום, סטודנטים למחשבים בהפקת תוכנה לגיוס חברים, סטודנטים לקולנוע בהפקת סרט על העמותה ועוד ועוד. נצלו את המגמה של מוסדות אקדמיה להתחבר לקהילה ולערב את תלמידיהם בעבודה מעשית. חלק מהסטודנטים עשויים להצטרף לעמותה.

גלויות – הכינו גלויות המתארות את פעילות העמותה ומבקשות להצטרף אליה. שימו ערימת גלויות בתוך קופסה במספר חנויות גדולות, כאלה שמוכנות לעזור ולדרבן את הקהל לקחת אותן. "הגלויה שלי" – חברת פרסום בשם זה, המפרסמת גלויות, בעיקר במסעדות ובבתי קפה, עשויה לעשות לכם קמפיין חינם ולהפיץ אלפי גלויות אם תשכנעו אותם בחשיבות העמותה (בעבר הם עשו זאת עבור מספר עמותות).

אינסרט על העמותה – שכנעו עיתון, ירחון או שבועון לצרף אינסרט – עלון קצר על העמותה שלכם. הכינו עיתון בין 2-6 עמודים על העמותה. צרפו אותו לעיתון, עם דף או ספח הצטרפות לעמותה.

פניה מיוחדת בשפתם למגזרים שונים בישראל – יוצאי ארצות דוברות אנגלית ישמחו ברובם לקבל פניה בשפתם, באתרים או בעיתונים שהם מרבים לקרוא. כך גם יוצאי חבר העמים בישראל, המגזר הערבי ואף המגזר החרדי. התאימו את הפניה לקהל היעד, היעזרו באנשי מקצוע. כתבו מה אתם עושים עבור המגזר אליו אתם פונים. חלקם יעריך זאת ויצטרף לעמותה.

כרטיס ביקור – הפכו את כרטיס הביקור שלכם, כמנהלי העמותה או גייסי הכספים שלה,לגלויות חברות בעמותה. הקפידו להשאיר את הכרטיס/גלויה בכל מפגש ולצרפה לכל מכתב היוצא מטעם העמותה.

ייזום אירועים – השתדלו ליזום ימי עיון: כנסים, יום ציון העמותה, ועידה עולמית ועוד. באירועים אלה אתם ממצבים את עצמכם כסמכות מקצועית בתחומכם. קל לשווק את העמותה ולגייס חברים בהזדמנויות אלה. קהל היעד יעריך אתכם וירצה להצטרף לעמותה.

רשימת הטבות – הכינו רשימת הטבות למצטרפים לעמותה: קבלת עלון פעם בארבעה חודשים, קבלת דו"ח שנתי, אימוץ אחד מילדי העמותה, אימוץ פרויקט, מפגש פנים אל פנים, השתתפות בקבלת פנים פעם בשנה ועוד. כל עמותה תקבע את רשימת ההטבות למצטרפים. אפשרות טובה יותר היא לתת לכל חבר בעמותה לקבוע את אופי הקשר עם הארגון, תדירות משלוח החומר, אפשרויות לפגישה ואימוץ וכיוב'. הדבר קשור כמובן גם בגודל התמיכה שהחבר נותן לעמותה.

מעטפת תגוביינא – חשוב מאוד לצרף מעטפה מבוילת לכל הפניות. המשימה הפשוטה של קניית בול והדבקתו על המעטפה קשה לחלק גדול מהאנשים. מעטפת תגוביינא מקצרת את התהליך ומקלה מאוד על האנשים להיענות לפנייתכם.

מכתב תגובה לעיתון – שלחו מכתב תגובה לעיתון בנושא הקשור לעמותה. מדור מכתבי קוראים אינו בתשלום ואנשים יכולים להגיב בו על כל מה שקורה. בטאו במכתב את עמדת העמותה למצב ו"הגניבו" למכתב מספר שורות על פעילותכם. בסוף חתמו בשמכם ובשם העמותה. ייתכן וכמה קוראים יגיבו ויפנו לעמותה. כך אפשר לעשות גם במאמרים המתפרסמים מטעם קוראים בעיתונות. רב העיתונים מאפשרים לקוראים לכתוב מאמרים שיש בהם עניין לציבור.

אירוח בטלוויזיה – נסו להתארח בטלוויזיה. חפשו סיפור מעניין ויוצא דופן הקשור בעמותה. שווקו אותו לאחת מתכניות האירוח ונסו להופיע שם. אם אכן הצלחתם, הכינו היטב את דבריכם. בדרך כלל יהיה לכם מעט זמן ותצטרכו להעביר את המסר במספר דקות. אפשר להופיע בחולצה המשקפת את העמותה, אולי אפילו עם שמה ועם מספר הטלפון שלה. בכל מקרה, אמרו בדרך כלשהי שאתם זקוקים מאוד לחברים בעמותה ותשמחו לצרף את כל מי שיפנה.

ארגון הנחות - ארגנו שורת הנחות לידידי העמותה מחנויות מרכזיות באזור העמותה. הכינו כרטיס מכובד שיכלול את שמות כל החנויות ואת אחוז ההנחה בהן. צרפו מידע על הכרטיס למכתב הפניה להצטרפות לעמותה. הזכייה בתלושי הנחה לחנויות מרכזיות תיתן לאנשים סיבה נוספת לקבל את הצעתכם להצטרף לעמותה.

שימוש בעודפי ספרים – במחסני ההוצאה לאור של ספרים מצטברים עודפי ספרים רבים ממהדורות ישנות, שכבר אין להם דורש. בקשו מההוצאות ספרים שיש להם ערך אך הדרישה להם ירדה. אלה ישמחו לרב לרוקן את מדפיהם העמוסים ואתם תוכלו להציע למצטרפים לעמותה גם ספר במתנה. ערך הספר יגיע לעיתים לחצי מדמי החברות ויהווה מתנה מכובדת.

גיוס חברים על בסיס אזורי - אם יש לכם פעילות ממוקדת ומעניינת באזור מסוים בארץ, זו הזדמנות טובה לגיוס חברים ואוהדים באזור זה. אנשים מעריכים שמתקיימת פעילות חשובה ותורמת בסביבת ביתם. הם יהיו מוכנים להצטרף לעמותה לאחר שישתכנעו שהם נתרמים אישית מפעילותה. אם אתם פועלים, למשל, בבית ספר בנווה צדק בתל אביב, פנו לדיירי השכונה שם וחלקם בטח ייענו לפנייתכם.

קמפיין ברכבות – נצלו את הרכבות העמוסות והארוכות כדי לצרף חברים לעמותה. אפשר לחלק בקלות חומר על העמותה לנוסעים, שלעיתים מחפשים חומר קריאה להעביר את זמנם. יש כאלה שישמחו גם לשוחח אתכם ולקבל פרטים נוספים על העמותה.

1. בישראל כ- 20 אלף אנשים עשירים. השקע מאמצים קבועים באיתורם. הרחב מידי חודש בחודשו את מספר התורמים לארגונך.
2. אנשים מתנדבים ותורמים מפני שהם רוצים להשפיע , לחדש ולשנות משהו. הם יתרמו לך אם ישתכנעו שיש לארגונך פוטנציאל לקדם את העולם, לשנותו. 
3. טפח, "תחזק" ו"הטען" כל הזמן את תורמיך. עדכן אותם כל הזמן בנעשה בארגון ובנעשה בתרומתם. "תן להם סימן" כל שלושה חודשים - עלון, ברכה לחג, אגרת שנה טובה, טלפון, ברכה ליום הולדת. בקש תרומה פעם בשנה!
4. תן יחס אישי לתורמים היותר גדולים. כתוב להם מכתבים אישיים, זמן אותן לביקור ופגישות עם אנשי הארגון, שוחח איתם ישירות בטלפון. נסה לשדרג את תרומתם מעת לעת.
5. התאם את הקשר בין הארגון לתורם לפי רצונו של האחרון. שאל את התורם באיזה סוג קשר הוא מעוניין, באיזו תדירות, אילו חומרים הוא מעונין לקבל מהארגון. היה גמיש. התאם את הארגון לצרכיו.
6. השקעת הזמן מטעם הארגון בתורמים חייבת להיות ביחס ישר לגובה התרומה. זכור את הכלל 80-20. 20% מהתורמים נותנים לך 80% מסך התרומות. הקדש להם את מירב הזמן.
7. מקצע כל הזמן את העוסקים בהתרמה - זכור: תהליך התרמה מקצועי משפר את האפקטיביות של הביצועים. מתרים מקצועי פותח את ליבם וכיסם של התורמים.
8. מתרומות בעולם הזה לתרומות בעולם הבא - סגל אט אט את תורמיך הקבועים להכניס את הארגון לצוואתם. תרומה שלאחר המוות מתחילה בקשר טוב עם התורם במהלך חייו. לחלק מהתורמים קל יותר לתרום לאחר מותם מאשר בחייהם.
9. יש לסגל את מחלקת גיוס הכספים בארגון להעניק שירות ברמה גבוהה מאד לתורמים, תגובה מהירה לפניותיהם, העברת חבילות ודואר במהירות, מאגר מעודכן על התורמים ואינפורמציה מירבית עליהם.
10.  היה מודע לצרכיו, רצונותיו ועולמו של התורם. התאם את המסר של הארגון או המסר של הפרויקט לעולמו וצרכיו. הצג לו את אחת הפעולות באופן שתעניק משמעות לפועלו כתורם.

אחד מעשירי ישראל החליט לאחרונה למסד קרן פילנתרופית. נבחרה מנהלת מוכשרת מאוניברסיטת ת"א. המשפחה בעלת הקרן הגדירה את מטרות הקרן, בעיקרן סביב החינוך בגיל הרך. מנהלת הקרן החלה ללמוד את הנושא, שמלוות אותה שתי יועצות. האחת, אשת מקצוע מהטובות בארץ בתחום, המנהלת בהצלחה רבה עמותה שעוסקת בגיל הרך, והאחרת, אשת ראש הממשלה, אף היא תורמת לקרן מניסיונה החינוכי.

שרת החינוך גילתה עניין רב בתקציבי הקרן כבר בראשית דרכה. לא עברו חודשים רבים וארגון ציבורי מהגדולים בארץ, הציע שפעילות הקרן תהיה אך ורק דרכו. העמותות הרבות העוסקות בנושא החינוך בגיל הרך לא יזכו במענקי הקרן, שהרי זו תיבלע בממסד הממשלתי - ציבורי של מדינת ישראל.

משרדי ממשלה בישראל ומוסדות ציבור אחרים, כמו הג'וינט , הסוכנות, קק"ל וקרן היסוד, ניסו תמיד לגייס כסף רב מקרנות. בשנה האחרונה, עם צמצום התקציבים ובעטייה של המלחמה בלבנון, משרדי ממשלה ומוסדות ציבור משתלטים באופן גורף על לא מעט קרנות. הם פוגעים בכך פעמיים בעמותות הרבות. מחד גיסא, התקציבים של המשרדים מצטמצמים ומאידך גיסא, ההתנפלות על הקרנות מונעת מהאחרונות לתת מענקים רבים לעמותות המשוועות לכסף.

בישראל פועלות כ-600 קרנות פילנתרופיות המעניקות כסף לעמותות ולמלכ"רים. התחרות על כסף זה הולכת וגדלה עם ריבוי העמותות והתמקצעותן. התקווה היתה, כי ריבוי הקרנות ופיתוחן, יספקו משאבים חדשים ויביאו לצמצום התלות של המגזר השלישי בממשלה.

משרדי הממשלה, קרנות גדולות ומוסדות ציבור, מנצלים את כוחם ומשאביהם וסוחפים לצרכיהם קרנות חדשות וישנות.

קרן תד אריסון, המסייעת רבות לעמותות, ביטלה את סבב הפניות האחרון ותרמה סכומים גדולים, דרך משרד החינוך, לפעילות בצפון. הקרן הגדולה בישראל, יד הנדיב, מחוזרת נמרצות ע"י משרדי ממשלה, לעזרה וסיוע בצרכיהן. קרן סאקט"א - רש"י, הפכה לזרוע ביצועית של משרדי הממשלה ומאות מיליוני שקלים מנותבים דרכה ובניהולה. קרן קרב, קרן ברנקו-וייס, קרן ידידות, קרן קיסריה ועוד, מעורבות חזק בפעילות ממשלתית מובהקת.

מדינת ישראל אינה מפקחת כלל על מאות הקרנות שפועלות בישראל. בניגוד לארה"ב, כאן אין מעקב על היקף תרומותיהן ביחס לנכסיהן, על הוצאות ההנהלה ועל שקיפותן. כמו כן, אין תמריצים כלכליים משמעותיים לפעילות הקרנות. נהפוך הוא, בהשתלטות מוסדות הממשלה על הקרנות, הן מונעים מאלפי עמותות קבלת מענקים שוטפים, שהינם החמצן למחייתן. עמותה המקבלת מענק, ולו גם של 20,000$, מצליחה להניע פעילות חשובה, לפקח עליה ולנהל אותה בשקיפות ובמקצועיות.

על המדינה לעודד פתיחת קרנות, לדאוג שהמידע עליהן יתפרסם בגלוי, לעודד שיתוף פעולה בין הקרנות, לזכות את כספיהן במלואם ממס. דברים אלה לא נעשים לצערנו ולאחרונה נוסף חטא על פשע, עם גזילת כספי הקרנות ומניעתן מן העמותות.

1. הפרויקט מתואר בשפה דלה, מסורבלת או קשה להבנה.
2. הפרויקט המוצע לא תואם עם אנשים וגופים אחרים העוסקים באותו נושא.
3. כותב הבקשה לא מילא אחר הוראות הקרן.
4. מטרות הפרויקט יומרניות מדי.
5. התקציב המבוקש אינו מתאים למסגרת המימון של הקרן.
6. הפרויקט לא תועד כראוי.
7. הבקשה לא מצליחה ליצור את הרושם שמדובר בפרויקט חשוב במיוחד.
8. תהליך ההערכה אינו מספק.
9. הגורם המממן לא השתכנע שמגיש הבקשה מסוגל לבצע את כל האמור בה.
10. אין ודאות מוחלטת שהפרויקט יוכל לקיים עצמו בתום ההקצבה.
11. המטרות המתוארת בבקשה אינן תואמות את מטרות הקרן.
12. יש שגיאות בבקשה.
13. התקציב מופרז או בלתי אמין.
14. הפרויקט מתואר בצורה מעורפלת או כללית מדי.
15. הבקשה אינה ערוכה היטב חיצונית.

בחודשים האחרונים, הוקמו 3 בתי ספר חדשים. המשותף לבתי ספר אלה שהם הוקמו ע"י אנשי עסקים ואנשים אמידים: בית ספר לילדים בסיכון החממ"ה באור יהודה סמוך לת"א, בית ספר בטבע לילדים עם קשיי למידה ליד רחובות ובית ספר פרטי חברותא למנהיגות ומצויינות ברופין ליד נתניה.

בשנים האחרונות הוקמו בישראל 140 קרנות ועמותות שכולן הן פרי יוזמה של אנשים אמידים שמבקשים לתרום לחברה.

"אם יש משהו קרוב ללבי, אני לא אומרת הנה צ'ק עם חמש ספרות. זה לא אני. אם יש משהו קרוב לליבי, אני רוצה שהוא יקרה ורוצה להשפיע עליו. לראות אותו צומח וגדל ושומר על האיכות שלו". דברים אלה נאמרו ע"י ענת אגמון, בת זוגו של מריוט נכט, מבעלי חברת צ'ק פוינט (בראיון לעתון מעריב). ענת אגמון יזמה והקימה את מרכז דיאידה בתל אביב כדי לסייע לאמהות בראשית דרכן.

יותר ויותר אנשים אמידים בישראל, חלקם ממתעשרי ההיי טק, מקימים עמותות בנושאים הקרובים לליבם. הם לרוב מעורבים בצורה אינטנסיבית בנעשה בעמותה, חברים בהנהלתה ומסייעים בגיוס כספים מחבריהם וממקורות נוספים. תרבות הנתינה בארץ הולכת ורווחת יותר ויותר. קשה לאמוד את סכומי הכסף המושקעים בישראל ע"י אנשים אמידים אלה ואחרים.

במדינת ישראל פועלות כ- 20,000 עמותות. הממשלה בישראל מתנערת יותר ויותר מתפקידים מסורתיים של חינוך, רווחה ותרבות ומעבירה אחריות זו לידי עמותות. העמותות משוועות לכסף לפעילותן הרחבה. הן מקצועיות יותר ויכולות לגייס סכומי כסף גדולים לטובת העניין. מדינת ישראל מצידה מתייחסת ברצינות למגזר השלישי. לאחרונה היא הקימה קרן מיוחדת בת 200 מליון ש"ח לתמוך בעמותות בשנה הקשה הנוכחית. רק 600 עמותות פנו לעזרה לקרן זו מה שמראה גם שחלק לא קטן מהעמותות הצליח לשרוד שנה קשה זו לגייס כסף ממקורותיו.

אחד הנושאים המועדפים ע"י עשירי ישראל הוא חינוך. אלה מבינים שהשקעה בחינוך היא השקעה למען עתיד המדינה ועתיד הילדים פה. אנשים אמידים כמו אבי נאור (קרן אורן), אביגדור וילנץ (קרן גלילאו), אודי אנג'ל (קרן אנג'ל) איתן ורטהיימר (עתידים), אילן בן דב (קרן לוטוס), בני שטיינמנץ (קרן לגיל הרך), ד"ר קובי ויהודית ריכטר (בית ספר ניר של הלב), דב לאוטמן (קרן לאוטמן), אילון תירוש (יובלים) דרי שלון (קו הזינוק), רוני צארום (יוניסטרים) ועוד ועוד. רוב העמותות מכוונות לילדים ונוער בסיכון. בני נוער שגדלו במשפחות הרוסות, לרוב בפריפריה, שחייבים לקדמם על מנת להוציא אותם ממעגל העוני והפשע בסביבתם.

חלק מהאנשים האמידים יזמו עמותות מתוך מפגש חוויתי אישי, לרב בשל קשיים בהם נתקלו במהלך נסיון להגשמת מטרה אישית. יאיר גרינברג התקשה למצוא חוגים לבניו ובעקבות כך ייסד את עמותת ראשית מדע, העורכת לגיל הרך חוגי מדע בצורה אטרקטיבית. יעקב גרשוני חווה חינוך טוב לבניו בחו"ל וביקש להעתיקו לארץ. כך יזם את עמותת נירים והקמתו של בית ספר פנימייתי באזור עכו לילדים בסיכון. הוא סחף אתו אנשי חינוך, בעיקר מבוגרי השייטת ואלה פתחו בית ספר פנימייתי מיוחד אשר ייתכן שייחנך את בוגריו גם לשירות צבאי משמעותי.

במדינת ישראל מתגוררים כ- 15,000 אנשים שמוגדרים מיליונרים (הון פרטי של מליון דולר לפחות). לחלק גדול מהם יש למעלה ממאה מליון דולר פנויים. מדינת ישראל הבינה שכדאי לדרבן אותם להקים קרנות משפחתיות ועתה הוקמה וועדה על מנת לבחון איך להגדיר קרן זו מבחינה משפטית ולעודד את עשירי הארץ לתרום.

בשנים האחרונות מתחרשת מהפכה בישראל. אלפי ישראלים תורמים סכומים משמעותיים לעמותות. לפי אחת ההערכות, סך התרומות מגיעות למיליארד דולר. העמותות הישראליות לא נשענות יותר רק על "הדוד העשיר מאמריקה" אלא גם על פילנטרופיה מקומית שהולכת ורווחת.

סטייסי שחם איציק פלטק
בעלי משרד ייעוץ לעמותות הגדול בארץ
www.fundraising.org.il

האם יש בארגונך אדם שעוסק רק בגיוס כספים?

• אין אדם כזה
• במשרה חלקית
• במשרה מלאה

האם אנשי הנהלת העמותה מעורבים בגיוס הכספים לארגון?

• כלל לא
• חלקם מעורבים
• כולם מעורבים

האם יש לארגון רזרבות כספיות משמעותיות?

• אין בכלל
• יש מעט
• יש סכום סביר

האם יש לארגון דו"ח שנתי ועלון מידע הנשלח לתורמים?

• אין בכלל
• הכנו בעבר ואנו עושים מדי פעם
• יש לנו דו"חות שנתיים ועלון מידע

האם יש לכם תכנית אסטרטגית לגיוס כספים לשנה הקרובה?

• אין לנו
• התכנית בהכנה
• יש לנו

האם קיימתם אירוע לגיוס כספים עבור הארגון?

• לא קיימנו מעולם
• קיימנו בעבר
• אנו מקיימים כל שנה אירוע

האם יש לארגונכם אגודת ידידים ותורמים גדולים בישראל?

• אין לנו
• יש לנו מעט תורמים גדולים
• אנו מקימים עתה אגודת ידידים לארגון

האם אתם מגייסים כספים מחו"ל?

• כלל לא
• מעט כסף מגיוס בחו"ל
• הרבה כסף מגויס מחו"ל

האם יש לכם מידע על מקורות מימון לגייס כספים ?

• אין לנו
• יש לנו מידע מועט
•  יש לנו מידע רב

מהיכן אתם מגייסים את רב הכספים שלכם?

• ממקורות ממשלתיים
• מקרנות
• מתורמים פרטיים
• משירותי הארגון

אם עניתם על יותר מארבע שאלות תשובה "כלל לא" או "אין", סימן שארגונכם זקוק לייעוץ מקצועי רציני על מנת לשפר ולייעל את גיוס הכספים.
פנו אלינו - אנו לרשותכם.

שבעה אנשים ופלאפון - זה כל מה שנדרש כדי להקים עמותה בישראל. ממלאים טופס, משלמים אגרה סמלית ויוצאים לדרך. ואכן, הישראלים עמתו את עצמם לדעת והקימו עשרות אלפי עמותות. שלא במפתיע, רובן הוקמו בלי תכנון לטווח ארוך, בלי משאבים בסיסיים הנדרשים לתפעול השוטף ובלי לבדוק אם כבר יש עמותות דומות שפועלות בשטח. כך צמחו להן עמותות רבות שחלקן מקבילות וזהות. ליוצאי אתיופיה יש יותר מ-100 עמותות. לכל מגבלה ומחלה –מסכרת נעורים ועד תסמונת נדירה בטחול - יש עמותות רבות שאינן משתפות פעולה ביניהן.

משרדי הממשלה מחלקים יותר משני מיליארד שקלים בשנה לעמותות בישראל. הכסף הזה מגיע לחלק קטן מהעמותות. רובן אינן נופלות בקריטריונים הפוליטיים של המשרדים הממשלתיים. מכרזי הממשלה לא מתאימים ברובם לעמותות וממילא אין להן כלים להתמודד איתם. אפשרות נוספת לזכות בכסף היא להיכנס לבסיס התקציב ולכך זוכות מעט מאוד עמותות, אולי עשרות.

לכאורה, המשבר הכלכלי העמוק במשק הישראלי, בנוסף לצמצום התרומות המגיעות מעבר לים, אמור להקשות עוד יותר על פעילותן השוטפת של העמותות. אולם, המשבר הוא גם הזדמנות לייעל ולשפר את עבודתן של העמותות ולצמצם את הכפילויות ובזבוז התקציבים. בעקבות ההרעה במצב הכלכלי, ייתכן שמשרדי הממשלה יהיו קשובים יותר לצרכי העמותות. רובן הרי ממלאות את תפקיד המשרדים ואי אפשר לחזות בהן קורסות מבלי לנקוף אצבע. המשמעות: מכרזים רבים יותר יופנו לעמותות. ואם בעבר מנהלי העמותות הרשו לעצמם לוותר בקלות על כספי המשרדים, במצב הנוכחי הם יילחמו על כל אגורה. במקביל, משרדי הממשלה ילכו לקראת העמותות ואולי אף ינסו לשנות את הקריטריונים לטובתן.

עוד השלכה חיובית של המיתון תהיה דילול משמעותי במספר העמותות. המצב גם יכריח את העמותות לשתף פעולה זו עם זו, כך שהמגמה המובהקת והבעייתית של פיצול ופירוד תופחת. בבתי הספר, למשל, פועלות יותר מ-700 עמותות. קורה לעיתים שבבית ספר אחד פועלות ארבע עמותות, כאשר כל אחת מהן לא מודעת לקיומן של כל השאר. נותני המענקים למיניהם, קרנות, תורמים פרטיים ועסקיים, ידחפו את הארגונים לשתף פעולה. אלה שיעשו כך, יזכו לעדיפות ולמענקים.

בסופו של דבר, הכסף ב-2009 יגיע לרב לארגונים שיפגינו התנהגות עסקית מובהקת. התורמים יצפו להוכחות מוצקות שהכסף אכן משיג את מטרתו. הם ידרשו מעקבים ומחקרים ויכריחו את הארגונים ללא מטרת רווח לאמץ כלים מקצועיים ועסקיים.

לא מעט ארגונים, בעיקר אלה הוותיקים שקמו לפני כעשרים שנה ויותר, התרגלו להישען בעיקר על תרומות שבאו מעבר לים. מדינת ישראל נשארה בעיניהם ענייה ובלתי משתפת פעולה בנושא. המשבר הנוכחי יכריח את מנהלי העמותות להשקיע בעשירי הארץ המתרבים ולפנות לחברות ועסקים לא מעטים שלאו דווקא נפגעו מהמיתון. גייסי הכספים יצטרכו להשקיע לטווח ארוך, לטפח בסבלנות את עשירי הארץ ובעיקר לא לבחול בתרומות קטנות יותר.

אגודות בוגרים וידידים הן אחד הכלים הנפוצים לגיוס כספים בארה"ב ואירופה. בוגרי מכללות, אוניברסיטאות ואף תיכונים בחו"ל מכירים היטב את החיזור והטיפוח של בית ספרם לאורך שנים רבות. הבוגרים גאים במוסדות הלימוד שלהם וגומלים להם לאורך רבות "בדמי חבר" על ההשכלה שהם העניקו להם. רוב ההכנסות של אוניברסיטאות גדולות באירופה וארה"ב כמו קיימברידג', ייל, ואוקספורד, מגיעות מתרומות של בוגריהן. בישראל בת ה-60, מוסדות חינוך יתחילו לגלות את בוגריהם. הם ישקיעו בהם לטווח ארוך, ישלחו להם עלונים ויערכו כנסים, ובבוא היום גם הם יזכו להוקרה ותגמול בתרומותיהם.

זו גם שעתם של ארגוני הגג המייצגים את העמותות. בארץ קיים למעשה ארגון אחד שמטרתו הרשמית לייצג את העמותות – "מנהיגות אזרחית". כמו שאר העמותות, תקציבו דל ומצומצם והוא אינו יכול למלא את תפקידו. המדינה לא מתקצבת אותו ואינה רואה בו את נציג העמותות. נראה שמספר ארגונים מנסים עתה לייצג את העמותות (שתיל, מתן, שיתופים ועוד). החשיבות של ארגונים אלה תגדל והמדינה תתן מקום לדרישותיהם המשקפות עשרות אלפי עובדים שעד עתה היו ללא ייצוג כלל.

עתה, כששלב הפאניקה עומד לחלוף, מנהלי העמותות מתחילים להפנים ששם המשחק הוא מקצועיות, התמדה ויצירתיות. הם מחויבים עתה לאמץ כלים ודרכים שיחזקו אותם, שיקרבו אותם יותר "לעסקים קטנים ובינוניים", יאלצו אותם למכור ולשווק שרותים ומוצרים בלפחות 30% מתקציבם על מנת לא להיות תלויים לגמרי בחסדי הממשלה והתורמים. מי שישכיל לשרוד את המשבר – ייצא ממנו מחוזק. וחשוב מכך - בזכות ההתייעלות בעבודת העמותות החברה כולה תרוויח, ומי שנזקק לשירותיהן יקבל שירות מקצועי יותר.

כותב המאמר הוא איציק פלטק, יועץ לעמותות בנושאי גיוס משאבים, בעל חברת "פלטק את שחם גיוס משאבים בע"מ"

052-2517673
itzik@fundraising.org.il
www.fundraising.org.il